אדוארד גרוסמן (2 בנובמבר 1946 – 1 באפריל 2017) אמן, מעצב גרפי.

את המקום העיקרי ביצירתיות תופס האסוציאטיזם כאחד מזרמי ההפשטה.

אדוארד גרוסמן הוא אמן, ובהגדרה קצרה ותמציתית זו, מהות חייו ויצירתו מנוסחת אמן לפי מקצוע ועיסוק אורח חיים מחשבות ורגשות נטייה אינטלקטואלית רגשית של אופי יחס לאנשים ולעולם הסובב אותו חזק- טבע רצוני עם אינדיבידואליות בהירה ומובהקת

שמו של גרוסמן מוכר היטב לחובבי אמנות לא רק בארץ אלא גם בחו”ל, ציוריו של המאסטר נמכרו בהצלחה ונמכרים היום במכירות פומביות של אמנות בינלאומיות ומקומיות. הם הוצגו בגלריות לאמנות ובמוזיאונים מרכזיים בישראל אירופה ארה”ב קנדה ראש עיריית ניו יורק קנה את הציור של גרוסמן בהשראת הטרגדיה של 11 בספטמבר. רק תערוכות אישיות של אדוארד גרוסמן התקיימו לפחות 20 בערים רבות בישראל גרמניה צרפת מרסיי ופריז בגלריה הגביע בשוודיה יוגוסלביה ארה”ב קנדה ומדינות נוספות

עבודתו של גרוסמן נמצאת באוספים של אספנים גדולים, בהם ז’אק שיראק ורודי ג’וליאני, ובאוספים של מוזיאונים רבים.

בשנת 1995, מוזיאון מילווקי לאמנות ארה”ב רכש את הציור אוכל טוב בארץ הוצאות לאור בלונדון מאיירות בפאר ספרים ואלבומים של יצירותיו של האמן.

אדוארד ויליאנוביץ’ גרוסמן נולד ב-2 בנובמבר 1946 ברפובליקה של קומי ASSR. לאחר מות אביהם, עזבו האם והילדים לעיר אדינט, SSR מולדובה, שם התגורר אדוארד עד סיום הלימודים. “התחלתי לצייר מוקדם. הייתי בן שלוש כשחליתי בקדחת השנית. אחי וחבר הביאו לי עפרונות ואלבום, ואני, שוכבת במיטה, התחלתי לצייר. זה היה כל כך מעניין! מאז, אפילו שמרתי על ההרגל לצייר בשכיבה“.

ב-1964 נקרא לשירות בצבא הסובייטי, שהתקיים בסחלין. שם הכיר את אשתו לעתיד גלינה גרוסמן, (ריז’יק).

בשנת 1968 נישאו צעירים, לאחר מכן נולדו במשפחה בת ובן.

אני נשוי לאישה יפה, גלינה, התמיכה העיקרית שלי הן בחיים והן בעבודה שלי. יש לנו ילדים נפלאים, ילדה וילד” (מגזין Slovo pisatele, 2004).

 

דיוקן גלינה גרוסמן, 1967

1973 -1990 עובר לצ’ליאבינסק, המרכז הגדול ביותר של אוראל התעשייתי. זהו זמן העבודה המקסימלי (ע. גרוסמן הוא האמן הראשי של סדנאות ייצור ויצירה). הוא יוצר את אחת מלשכות העיצוב הראשונות בארץ, משתתף בפיתוח חפצים לאולימפיאדת מוסקבה, עובד בהצלחה יצירתית בעיקר בטכניקה של ציור טמפרה, משתתף בתערוכות כלל רוסיות, בתערוכות זרות בפריז ובאוסטריה.

אדוארד נכנס ומסיים את לימודיו במחלקה לאמנות וגרפיקה של המכון הפדגוגי Magnitogorsk. בסקירת עבודות דיפלומה של סטודנטים של אוניברסיטאות יצירתיות ברוסיה, הוכרה עבודתו של א’ גרוסמן כאחת הטובות ביותר (סגנון ועיצוב)

בשנת 1987, בפריז, במכירה הפומבית של הביאנלה העונתית לציור של אמנים אירופאים, אדוארד הציג לראשונה סדרה מיצירותיו בז’אנר הג’סו על ירושלים ותולדות גלוט, הלבקות של א. גרוסמן היו מעניינות בתור פרשנות ויזואלית של טקסט התנ”ך וההיסטוריה בסגנון ציורי-אסוציאטיבי. (G.Podolskaya אמנות ישראלית מודרנית)

באותה תקופה, בתערוכות, הצגתי עבודות בנושא היהודי “קדיש”, “עיר קטנה” ועוד… עבודות. כמה שזה נראה מוזר… בישראל אני כמעט ולא כותב על זה. ואז, כנראה, איזו תחושה פנימית דחפה אותי לעבר היהדות.. אולי בגלל שביליתי את ילדותי ברובע היהודי, או אולי גם בגלל שבאותה תקופה במחצית הראשונה של שנות השמונים, כמעט כל החברים שלי היו יהודים. ”

בשנת 1990 עלה לישראל עם משפחתו. עם מכחול ביד, מציור אחד למשנהו, הוא התגבר על עומס הדוגמות והקאנונים שיוצאו מרוסיה, התבונן וספג עבורו את האסתטיקה החדשה של אמנות העולם המודרנית, וזה הפך לתנאי להתחדשות יצירתית מתמדת. ידידות עם מיכאיל זיסרמן, בעל ניסיון בארגון תערוכות, מילאה את תפקידו החיובי ללא ספק בתקופה זו של השתלבות, שנים רבות של עבודה בחברת ADM בראשות מוט מיץ, מפגש עם אדוארד בתערוכה הראשונה בנתניה עם האמנית מינה קדישמן, המכונה בישראל אגדה, “הוא תמך בי ודיבר בחום רב על עבודתי

יצירתו של אדוארד גרוסמן ז’אנר לפקאדה, שבט גד.

מנשה קדישמן (1994), “מכתב קדישמן“.

בציור שלו שהסתכלתי עליו, קיבלתי תחושה של מרחב כמעט ללא כוח משיכה, בערך כמו מוזיקת ​​סיבליוס שגורמת לי להרגיש את זה. רק מאוחר יותר אדוארד סיפר לי שהוא גדל בסיביר. גרוסמן, כמו כל אמן אמיתי, נראה שהוא בהתחלה, אבל אדם לא יכול להתרחק מעצמו, וטוב שכך. ייחודיות, כלומר תחושה מסוימת הקשורה לאמן, גם אם הוא עובר ממדינה אחת לאחרת ועובר בתרבויות שונות. נותר לי רק לאחל הצלחה לגרוסמן ואני בטוח שהוא יעשיר את אמנות ישראל ביצירתו“.

בשנים 1992-2004 חי ופעל בכפר אמני סא-נור.

אמנים מכל רחבי ברית המועצות לשעבר התאספו שם… היו, אם יורשה לי לומר, חיים בוהמיינים עם” מבטא רוסי “- מינימום נוחות. כיסא שולחן כוס-הכל! ויצירתיות, עבודה.

 

הייתה חשיבות רבה, אולי מכרעת, לשהייה ולעבודה במושבה אמנותית ייחודית זו, בתקשורת עם אמנים בעלי אישיות וסגנונות שונים.

 20.10.04 נפתחה בכנסת, באולם התערוכה, תערוכת אמנים מקצועיים “המדינה שלי היא אהבתי” שהציגה את עבודתם של האמנים סא-נור.

לדברי האמן, בישראל יש לו “רוח שנייה” – הוא כותב הרבה והעבודה היא תמיד שמחה בשבילו. אדוארד גרוסמן מבוסס בציור חופשי ורחב, שספג את הישגי הפוסט הרוסי והצרפתי כאחד. קולוריזם אימפרסיוניסטי.

אדוארד גרוסמן, כפר האמנים סא-נור

הוא נכנס לעולם ההפשטה הציורית ושולט בו בחופש נדיר.הראייה הטבעית מפנה את מקומה למערכת סימנים שבה סמלים משולבים עם סמלי צבע, התוכניות הקונסטרוקטיביות של העל-מטיזם זרות לו, הרציונליזם של מבנים ספקולטיביים, הצבע עצמו. מעורר רגשות חיוביים חזקים אצל האמן, באופן ציורי יש ספונטניות ואלתור, חוש פרופורציה.

 לא קל למי שלא יזם את מסתורי המלאכה הציורית להסביר כיצד נופים ריאליסטיים לחלוטין, ניתנים לזיהוי, הופכים להפקרות צבעוניות, שבהן מנחשים צורות טבעיות וסימני העונה. או “פרה אדומה בבוץ ירוק” – מי עוד ימציא עלילה כזו, אבל האמן מחלץ את הפוטנציאל הגלום בה ואנחנו מסכימים שהפרה אדומה והבוץ ירוק, ויחד זה נפלא.

האמן מניח את ציוריו על הרצפה מולי בזה אחר זה, ואני תופסת תחושה לא ברורה. זה נוגד הגדרה מדויקת, כמו שמצבו של אדם השקוע בעולם המוזיקה הקסומה נוגד תיאור. אני מסתכל על התמונות – ‘חלונות’, ‘חצר’, ‘שערי ירושלים’ שאין בהם חלונות או חצר, אבל יש את הנוכחות המתווכת שלהם, רמז קל למצב הנפשי שאדם חווה פעם…, (“E.Laskina הוא סופר)

רומנטיקה אסוציאטיבית” – כך מגדיר אדוארד את הכיוון שבו הוא עובד.

העבודות שלו מהפנטות – משיכות צבע רב-גוניות שזורות לפסיפס אנרגיה, היוצרות כאוס שהופך לסדר, וסדר נוטה לכאוס. כמו משפך קוסמי, הציור הזה יונק את הצופה, כדי לזרוק אחר כך את ההמום, מלא לא במחשבות, אלא ברגשות. זהו סוג של פוסט אימפרסיוניזם, שעובד מחדש על ידי האמן והפך לסגנון חדש, סגנונו של אדוארד גרוסמן.

 

האמן אינו מרוצה מהמשחק העצמי של צבע ופלסטיות; המחשבה היצירתית שלו מכוונת לאמנות אינטלקטואלית בעלת משמעות עמוקה. לכן ההגדרה שמעניק האמן ליצירתו – סגנון אסוציאטיבי – נתפסת באופן טבעי וטבעי.

 

עבודתו של א’ גרוסמן מגוונת – בעבודותיו השתמש בקנבסים, נייר, עץ, אקריליק, צבעי שמן, זהב, דיו, עיפרון

מבנה הציור המופשט מתברר כפתוח לרשמים שנלקטו מהמציאות הסובבת אותנו, ואז נוצרת מעין סימביוזה של הפשטה עם דימויים קונקרטיים או ספקולטיביים, דמיוניים. לידיעת סודות היקום באמצעות אמנות. גן עדן” “כוכב הלכת” והאדם “אהבה” מדיטציית “בוקר

הבדים של א’ גרוסמן מלאים באנרגיה רגשית, אלמנט ציורי רב עוצמה, הנובע מסינתזה של טקסט ודימוי, מסורתי לתרבות אירופה העתיקה.

 המסורת העתיקה של שילוב תמונה וטקסט באמנות מודרנית עוברת חשיבה מחדש באופן קיצוני, מישור התמונה המכוסה באותיות של כמה מיצירותיו של האמן מקבל איכויות סמנטיות חדשות.

קטע מיוחד הוא גרפיקה, הוא יצר מחזור של יצירות גרפיות המכונה “שיר השירים” ו”סיפורי ישראל” .. בניגוד לציור שלו, רישומים אלו הם סגפניים ולקוניים בצבע, בונים מאוד בקומפוזיציה; -ציוריו ב- דיו, עיפרון, דיו בעותק אחד מרתקים. (מגזין אוריינט אקספרס)

על פי האלבום “Famous 2007” של ההוצאה השוודית, E Grossman מוכר כאחד האמנים העכשוויים המובילים של השנה.

 

 “Creative GENIUS: 100 Contemporary Artists” 2009 – אלבום של הוצאת לונדון על שם E. Grossman הוא בין 100 האמנים הבולטים של המאה.

השתתפות במכירות פומביות 2006-2012: מונטיפיורי, בל נייג’, קלאודיוס

Marrache, Tiroche, More art, Askart, Matsart, Sotheby’s

בירושלים בשנת 2007 יצאה מהדורת אספנים של ‘תהלים לדוד’, שמבחינה אסתטית ניתן לראות בה כיצירת אמנות בלעדית, פרי יצירתם של 150 אמנים ישראלים, עולים ממדינות שונות. העולם

זכרו של דוד המלך ביקום העם היהודי חי ויחיה לעד בספר מזמוריו.

תהילים 78 עמ’ 78

בשנת 2011- נערכה בהצלחה תערוכה אישית ‘מילים של צבעים’ ב”מורה” במוזיאון לאמנות רוסית, הממוקם בג’רזי סיטי, ארה”ב, התקיים גם כנס של אמנים ישראלים עכשוויים בהשתתפות אדוארד.

כך הגיבה מאיה בארס, מבקרת האמנות של מוזיאון מורה, על עבודותיו של האמן: מוקף בעבודותיו של אדוארד גרוסמן, המבקר בתערוכה אינו יכול שלא לחוות את האשליה שמצא את עצמו באורח קסם בתוך קליידוסקופ.

בקטלוג התערוכה, שנערך בשנת 2001 במונטריאול, קנדה, ג’י אוסטרובסקי מתאר את עבודתו של א’ גרוסמן כמרשימה, מכשפת ומשווה יצירות גרפיות במונחים של ביצועים עם מאסטרים כמו פיקאסו ומירו.

במאמר המוקדש לג’סו “12 דורות ישראל”, שהוזמן על ידי אספן צרפתי מפריז, מכנה גלינה פודולסקיה את גרוסמן “הדמיורג’ של דורו”, האמן עצמו מספר כיצד, באמצעות ניסיונות והרהורים רבים, הגיע לכך. הטכניקה המורכבת ביותר של הוצאה להורג, שמקורה בציור איקונות עתיק יומין .12 שבטי ישראל’ מאת א’ גרוסמן הוא אפוס בציור המבוסס על התנ”ך – סדרת ג’סו, סגנונית לא דומה לעבודותיו על ירושלים וגלוט, שנוצרה ב-1980. -90. האמן תיאר 12 שבטים הפזורים על פני ארץ ישראל ברגע אחדותם החגיגית-הבנתם את עצמם כעם הנבחר, שקיבלו ברכה מהאב יעקב ומשה-רבינו. כאן הפכו היהודים לכוכבים ב- השמיים.”

באתר הגלריה הירושלמית “באשה”, איתה שיתף אדוארד שנים רבות, מתוארת עבודתו של האמן כ”כוח קסם שאי אפשר לעמוד בפניו

ציוריו של אדוארד גרוסמן כובשים ומרתקים בבת אחת, ורק אז מגיעה מימוש סוד קסמם. מסביבם יש מעין שדה משיכה מגנטי, החדור בזרימות של אנרגיה יצירתית עוצמתית. עם הזמן, עוצמתה של השפעה זו אינה נחלשת, ואנו נכנעים בשמחה לכוחה על רגשותינו. בעבודות אלו, בין אם מדובר בנוף, לירי מבחינת מניעים ומצב רוח, מצוייר בסביבת סא-נור, או קומפוזיציה מופשטת גדולה, ניתן לחוש את הנשימה החופשית והעמוקה של האמן, בעל האמצעים בביטחון. מהאמנות שלו ואינו מוגבל על ידי שום דוגמה או קאנון. לאחר שספג את הישגי הקולוריזם הפוסט-אימפרסיוניסטי האירופי והשתלט עליהם באופן אורגני בהתאם לתפיסת עולמו, אישיותו ומזגו האמנותי, אדוארד גרוסמן, כביכול, שואב אותנו אל אלמנט הצבע.

המוחשיות החושנית של אובייקטים נעלמת לפתע, מתמוססת במרחב הצבעים, ובמשחק כתמי הצבע, המופשטים מקונקרטיות, יש תחושה של מציאות החיים.

בגבולות הנעים של אסוציאציות ומטאפורות ישירות ועקיפות, במעברים מהממשי לדמיוני ולהיפך, מהקונבנציונליות של הראייה הטבעית לאותנטיות של הפנטזיה היצירתית, מתעוררת אנרגיית היצירתיות. התמונה הדרמטית של עולמו של האמן מתמזגת באינטונציות ליריות, והטרגדיה של האווירה הסוערת מתגלה בטונים מרכזיים של פוליפוניזם צבעוני. מושג היופי של האמנות שומר במלואו על משמעותו הבסיסית עבור אדוארד גרוסמן. גריגורי אוסטרובסקי. “אדואר גרוסמן“.

 

אבל הכי חשוב, פתיחת היבטים חדשים של מתנת האמן, יצירות כאלה נתפסות כתרומה מקורית ומקורית למגוון הקיים של חזון יצירתי. (גריגורי אוסטרובסקי. “אמנות בישראל: אמנים עכשוויים מפורסמים“.

האמן הותיר אחריו חותם משמעותי בהיסטוריה של הציור, עבודתו בלתי נדלית.

גריגורי אוסטרובסקי

פרופסור באוניברסיטת ירושלים

דוקטור לאמנויות

חבר באקדמיה האמריקאית והישראלית

אמנות יהודית

יבגניה לסקינה סופרת, עמיתיי ‘2007

גלינה פודולסקיה – אקדמאית של האקדמיה הישראלית העצמאית

פיתוח מדעים, דוקטור למדעי הפילולוגיה, סופר, מבקר אמנות

אמנות ישראלית עכשווית 2011